מאמנת להתפתחות אישית ולביטחון עצמי

רגע לפני שאני חולשת על "עברי המפואר", כמה מילים קונקרטיות על העיסוק שלי:
אני מאמנת אישית להתפתחות אישית וזה כולל בתוכו: חיזוק הביטחון העצמי, שינוי הרגלים, מחשבה ומעשים, מזעור הדחיינות, שיפור יכולות ההתמדה, שליטה עצמית, קבלת אחריות באהבה, הגשמה עצמית, העצמה אישית, קבלת החלטות בהחלטיות ונחישות וקיצור זמן ההתאוששות ממשבר / באסה / בלבול / אי וודאות.

כולנו סובלים מבעיית דחיינות, כל אחד ברמה שונה, בתחום אחד או אחר ואלו רק סימפטומים לדברים עמוקים יותר שאנחנו חווים/מרגישים. התקיעות שלנו לעשות דברים, לצאת מאזור הנוחות ולאפשר לעצמנו לעשות את מה שאנחנו באמת רוצים טמון בשינוי גישה, מחשבה, הרגלים וכמובן מעשים.

בחרתי את התחום כיוון שאני משני צידי המתרס- מצד אחד אני אדם עם יכולות התמדה מאוד גבוהות, מצד שני נתקלתי בקשיים פתאום בחיי ולמדתי (ועדיין) איך להתמודד עם זה ועם שאר הרגשות שצצו בדרך.
מסקנה אחת גדולה- זה אפשרי להתמודדות. זה הכל.
יש דרך להתמודד כמעט עם הכל.

במשך שש שנים כמעט נגעתי בהכל כשבחרתי בתחום התקשורת.
היתי בטוחה שאני עומדת להיות העיתונאית הגדולה הבאה של ישראל. אחרי שנה וחצי של נדידה ממקומון אחד למשנהו וכתיבה באתרי אינרטנט כאלה ואחרים, הקשיים הובילו אותי מן הדפוס לטלוויזיה.
בשלוש שנות תחקירנות, מימשתי לחלוטין את יצר הסקרנות, יכולות היסודיות והעומק שלי אך המשכורת לא תפחה. המשכתי הלאה, כפי שנהוג בתחום התקשורת למקום הבא.

הגיעה הזדמנות נחמדה וניהלתי אתר אינטרנט (בתחום שבכלל לא התעניינתי- פורטל מוסיקה ים תיכונית…), ניצלתי את יכולותיי הוורבאליות, האסרטיביות שבהשגת סקופים, הסקרנות, היכולות החברתיות להתערבב היכן שצריך ועוד וכשהגיע הזמן לעזוב (המונוטוניות הכריעה אותי), פניי נמשכו אל עולם הפרסום. במשרד הפרסום גיליתי כמה חשוב לי החופש- החופש לדמיין, לחשוב מחוץ לקופסה, ליצור ולפרוח. לא קיבלתי את זה שם…

לאחר חצי שנה בעולם הפרסום שנראה בעיני כמו עולם צר ומרובע מאוד (אולי רק המשרד הספציפי הזה) הבנתי שאני לא יודעת לאן להמשיך. תואר ראשון בתקשורת וניהול והנה אני אובדת עצות. הייתי בטוחה שאני שייכת לעולם הזה.
ברגעים אלה עולות פתאום כל מיני מחשבות "מה אם"… מה אם היתי הולכת ללמוד פסיכולוגיה? תמיד ידעתי להבין את הסבך שנמצא בו האדם. את התחושה שאופפת אותו ואת התסכול שחווה.

החלטתי לחפש פתרון מעשי, קונקרטי ודי מהיר למקום שאני נמצאת בו אז התחלתי לחטט באתרים שונים. קראתי בעבר על אימון אישי והפכתי אמביוולנטית- בעודי נמשכת לעולם הזה, לא התעלמתי מקריאות השרלטנות שהתחום ייצר. רציתי את הטוב ביותר עבורי. מגיע לי לא?
הלכתי לכל מיני מוסדות, הקשבתי, כתבתי, קראתי, הרבה חפרתי. והפור נפל.
נרשמתי ללימודי "אימון הוליסטי" במכללת רידמן ומשם החלה דרכי החדשה.
במהלך הלימודים, עשיתי צעד נוסף! החלטתי להפוך תחביב למקצוע ואהבתי למכוניות הובילה אותי לקורס מדריכים של "נהיגה מצילת חיים".